להופיע לבד

הרבה שנים פחדתי להופיע לבד. נראה לי בודד ומשעמם.
אתמול זחלתי בחום הנוראי הזה אל עבר פאב שכונתי בפלורנטין,”לניס”.
רק אני והגיטרה, לא הזמנתי אף אחד, לא ידעתי איש על קיומה. לא הייתי בטוחה שכדאי..
הגעתי לשם. קומץ אנשים ישבו ודיברו על איזו כוס בירה.
ואז בלאנס, אפקט שלא עובד ואני.

להתפקס, לדעת בדיוק מה אני עומדת לעשות כל דקה. כל צליל, כל פריטה.
שומעים הכל, אין מי שיכסה עלי, אין תופים ואין אף ליווי אחר.
והמחשבות רצות
נכנסים אנשים, המקום מתמלא
ואני מתחילה.

להופיע לבד זה מפחיד, מעביר בי תחושה של עצבות קלה: איפה ההרכב שלי, שיהיה לאן לברוח.
אני נזכרת בז’אק ברל,הזמר הצרפתי האהוב עלי. איך שרת ככה? מזיע את נשמתך מול המצלמה, מול קהל שלם, לבד, אולי עם פסנתר. ואנחנו מתפנקים לנו עם נגנים וסאונד ועסק שלם.

לבד. אני מרגישה את הגעגוע. איך שכחתי כמה שזה נעים הלבד הזה.
שומעת כל תו בגיטרה, האצבעות נענות לי בשמחה.
ככה בדיוק!
נזכרתי, נזכרתי שהשיר מתחיל לבד,
אתה ואני, המילים והלחן, כמה אקורדים והנגינה.
גם בחדר בבית אני לבד,
אני והשיר.

רואה עיניים מופנות, מתפנות מעיסוקיהן
ראש נע לפי הקצב.
הנה זה עובד,
אתם מקשיבים.
ואלה שלא, גם בסדר.
ככה אני אוהבת את השירים שלי.
לא שכחתי אתכם, איך נולדתם.
אני מחבקת אחד אחד
זה נעים.

זהו, סיום ההופעה.
שתי נשים חמודות מבקשות פרטים: מי את?איך קוראים לך?
אני מחייכת, יוצאת עם הגיטרה לרחוב. שוב לבד, בין האנשים,
אבל עם שמחה בלב.

קרוב ובלתי-אמצעי

פתאום ניגש אלי מישהו ברחוב ואמר, “את רונית רולנד נכון?”

ואני הורדתי את משקפי השמש ואמרתי,”נכון”. ולא ידעתי אם זה אחד מאותם המקרים שבהם פשוט שכחתי את הפנים של האחד הזה, כמו עוד רבים לפניו שזיכרוני החליט להעלים מבלי לשאול אותי.

“אני עובד כאן בתור שומר, במשרד עורכי הדין… רציתי להגיד לך ששמעתי את ‘פגישה לאין קץ’ באיזו חתונה ומאז אני לא מפסיק לשמוע את זה. ממש מרגש.. מקווה שאני לא מפריע לך עכשיו… ”

ואני, שסגרתי שיחה בטלפון בגלל הבחור הנ”ל, עניתי שאני ממש שמחה לשמוע ותודה ו… בטח נפגש מתי שהוא ואולי תבוא להופעה וכו’. כשהתקדמתי לעבר המכונית שלי הבנתי שהיה משהו קסום במפגש הזה: בלתי אמצעי, מפתיע ומשמח כל כך. כמעט ורצתי חזרה לחבק אותו, אבל נשארתי ישובה בכסא המכונית, במזגן.

ברגע הזה הבנתי שמתחשק לי לכתוב מחשבות וסתם הגיגים למי שיחפוץ לקרוא. שהקשר הבלתי אמצעי הזה בין מוזיקאי לקהל מרתק אותי: להיכנס לחיים של אחרים לרגע אחד קטן, כמו שאתם שומעים שיר בבית, או באוטו, או באיי-פוד, או איפה-שלא-יהיה, ואני מלווה אתכם ברגעי החיים. משמחת, מחממת את ליבכם, גורמת לכם להזדהות איתי או סתם מעוררת מחשבה.

אז כאן אני אשמח לעשות את זה במילים, בלי מגבלות הצלילים והחריזה.

סתם מחשבות שלי איתכם, כל אחד לעצמו.

ומקווה שתמצאו בזה עונג.

שלכם,

רונית

לייבל HomeTown Music מתרחב

הלייבל העצמאי של רונית רולנד, HomeTown Music, החתים את הלהקה הירושלמית טרנטינה ואת הזמר אסף מדמוני.

הלייבל חרט על דגלו לתת סיכוי לאמנים צעירים ומוכשרים המעוניינים להשתלב בעולם המוזיקה. HomeTown Music מציע הפקה מוזיקלית, הפקת הקלטות ואף ניהול אישי ושיווק.

מעוניינים להיות חלק ממשפחת HomeTown Music? כל הפרטים כאן